לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית
כמו סתירת לחי מצלצלת זה קורה. התהפך עלינו העולם כמו סירה בלב הים וסופגים אכזבה כואבת ומייסרת. בהתחלה מכחישים ואח"כ כועסים ואז נורא נורא עצובים, ובסוף בסוף כנראה משלימים. אבל בינתיים איך ממשיכים? תחושה כבדה של השפלה, כישלון, כאב ואימה. מה יהיה עכשיו? איך נמצא דרך חדשה. ומה יהיה עלי ותחושה של ייאוש מציפה.
אל אפו וחמתו של הייאוש, העצב והכאב – אנחנו לא נכנעים!
מהי השורה הכי חשובה בהמנון שלנו שבזכותה לעולם לא יחליפו אותו?
נכון! עוד לא אבדה תקוותנו.
אסור לאבד תקווה! ידוע שהישועה וההצלחה מגיעים בשעה שנראה שאין תקווה.
נחבק חזק את עצמנו וננקה את כל רגשות האשמה. אמרנו מה שאמרנו, עשינו מה שעשינו, התאמצנו בכל הכוח ובכל זאת לא הצלחנו? נחלנו מפלה ואכזבה. זה קורה במשפחות הכי הכי טובות! אפילו נאפוליון הפסיד בשליש מכל הקרבות החשובים שהשתתף בהם.
הרי אומרים שהכל לטובה. ושכנראה מה שקרה זה לטובתנו ומעז יצא מתוק, ושבזכות הקושי נגדל שרירים חזקים שיובילו אותנו לחיים חדשים. עבודה מאתגרת שנרגיש שיש לנו תרומה ומשמעות, זוגיות בריאה ומכבדת, נתחיל לדאוג לעצמנו ולשמור על הבריאות והשמחה. ונגלה בעצמנו עצמאות מנהיגות, כוחות ואומץ לב להמשיך ולנסות. כי אין ייאוש בעולם.
אנחנו לא נכנעים. נקום מחר בבוקר ונתחיל מבראשית. נאסוף כוחות מחודשים וננסה שוב. נתחיל מהתחלה. כי אין דבר העומד בפני הרצון וההתמדה.
התפקיד שלנו להיות חזקים ולקוות לטוב. לא להיתקע ולא לוותר! כי מחר תזרח השמש ויתגלו לפנינו הזדמנויות חדשות עם תקוות חדשות.
"אל תתייאש ולך עם מה שיש כי רק עם מה שיש ביחד ננצח עוד נתגבר ביחד נסתדר תמיד בחושך אור קטן זורח" (שייקה לוי)